אכילה רגשית מהי?

אוכל הוא לא רק פתרון לרעב – אוכל הוא דרך להביע אהבה (שוקולד בלוונטיינז דיי), בסיס לאירועים חברתיים (כל חג וכל מועד) ומקושר לדאגה ומשפחתיות (השניצל של אימא). אוכל הוא גם נחמה, הוא גם פיצוי והוא גם הדבר אליו רבים פונים כפתרון לקושי רגשי, מה שמכונה "אכילה רגשית".

אכילה רגשית או אכילה הרגלית? אולי הסללה חברתית?

מה שאנחנו מכנים "אכילה רגשית" הוא לפעמים סוג של הרגל, ממש "אכילה הרגלית". אנחנו מפתחים הרגלים מגיל צעיר סביב אוכל כמו לנשנש מול הטלוויזיה, לאכול כשמשעמם, לקחת חטיף לטיול, משהו קטן לפני השינה וכד'. אלו מלווים אותנו לאורך החיים.

אוכל הוא גם פעילות חברתית ומשפחתית, בכל מקום שהולכים אליו, בכל חגיגה יש אוכל והרבה. הרי אין חגיגה בלי עוגה. לפעמים אנחנו אוכלים כי אחרים אוכלים סביבנו, כי לא נעים להגיד לא למי שטרח והכין או כי אנחנו לא רוצים להרגיש חריגים באותה סיטואציה ולא כי אנחנו באמת רעבים עכשיו.

אכילה לשיפור מצב הרוח

אם נודה באמת, אוכל משפר את מצב הרוח באותו הרגע. אנחנו אוהבים לאכול, נהנים מאוכל, אוכל הוא נחמה, הוא גורם לנו להרגיש יותר טוב. לא מדובר על אפקט קסום כלשהו, אכילה מקושרת למנגנון ההנאה, התגמול והפרס במוח שלנו. אותה מערכת שקשורה לעונג (וגם להתמכרות) – מערכת הדופמין ((Dopamine. דופמין הוא מוליך עצבי שכשהוא מופרש הוא גורם לנו להרגיש טוב. כשאנחנו מדוכדכים ואוכלים אנחנו מרגישים יותר טוב כי האכילה גורמת לבוסט של דופמין. אכלתם שוקולד והרגשתם טוב? דופמין. לפעמים אכילה רגשית בתגובה לעצבות, דכדוך או אפילו דיכאון היא סך הכל ניסיון של המוח שלנו להחזיר לעצמו את ההרגשה הטובה, הדרך המהירה ביותר היא אכילה.

אכילה רגשית ומצבי לחץ

פעמים רבות אכילה רגשית היא למעשה אכילה הורמונלית, תגובה למצבי לחץ. כשאנחנו נמצאים בסטרס, מרגישים לחץ או חרדה גופנו מפריש קורטיזול (Cortisol) המכונה גם "הורמון הלחץ". קורטיזול הוא חלק ממנגנון "הילחם או ברח". בין השאר הוא גורם לפרץ אנרגיה שבמצב מסכן חיים עוזר לנו להתמודד טוב יותר עם הצורך הפיזי להיחלץ מהסיטואציה או להילחם באיום. הבעיה היא שהגוף שלנו לא יודע להבדיל בין לחץ ללחץ – מריבה עם בן/בת הזוג, לחץ בעבודה או אפילו דד ליין בלימודים יכולים לגרום להפרשת קורטיזול.

כשקורטיזול מופרש למחזור הדם הוא גורם להפרשה מוגברת של אינסולין (Insulin) לצד חסימה של ספיגת לפטין ("הורמון השובע"). התוצאה היא רצון לחפש אנרגיה זמינה והרבה – אוכל. האוכל בעל הזמינות האנרגטית הגבוהה ביותר הוא סוכרים ופחמימות.

המשוואה פשוטה: לחץ= קורטיזול =אינסולין וחסימת ספיגת לפטין = חשק חזק למתוקים ובצקים. ככל שהמנגנון הזה מופעל יותר הוא נוטה להתקבע ונוצר מעגל של לחץ ואכילה בשילוב אשמה על האכילה, שגוררת עוד אכילה.

אז יש דבר כזה אכילה רגשית?

בהחלט, היא פשוט נובעת ממקורות פיזיולוגיים והורמונליים, הרגלים ותבניות חברתיות ולאו דווקא ממשבר פסיכולוגי כלשהו שחייבים לפתור לפני שרוצים לרדת במשקל. זו לא מפלצת ענקית שלא ניתן להתגבר עליה, יש דרכים להתמודד עם אכילה רגשית ולנצח אותה.

מה הפתרון?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אכילה רגשית על כל גווניה היא קודם כל להבין שלא מדובר בגזירת גורל. אפשר לאזן מחדש את המנגנונים ההורמונליים שמעודדים אכילה רגשית על ידי איזון מערכת הרעב-שובע, אפשר לשנות הרגלים, אפשר להיות במודעות גבוהה לצרכים של הגוף והנפש ולהטמיע את הרעיון שאכילה היא לאו דווקא הפתרון. דבר שני, תמיכה. לקבל עזרה, לשתף, לדבר עם מישהו על הקושי, על הסטרס, על היום הארוך או מה שגורם לדכדוך באותו הרגע. עצם הקשר האנושי, הקירבה וההבנה יכולים לעשות פלאים.